כשבני הבכור, ארי, רק התחיל לדבר, הוא לא הצליח לקרוא לי "אימא" (מן הסתם, זה קצת קשה בהתחלה). אז בהתחלה הייתי "מה!", אבל מהר מאוד זה התחלף ל"מימא". הוא לא הצליח להגיד "אמא" ויצא לו כינוי מתוק ומקסים.
כשחיפשתי שם לבלוג מיד חשבתי על "מימא", שזה כמו "אמא", אבל לא בדיוק; וזה בדיוק מה שאני אוהבת בכינוי הזה. מכיוון שזה מייצג בעיני אמא שהיא אמיתית - לא תמיד הכי מושלמת, לא תמיד הכי מדויקת, אבל יש בה המון אהבה וקסם. וזה הכי חשוב. אף אחד לא מושלם. חשוב לזכור זאת, במיוחד במציאות של היום, שרוב המידע והתוכן שאנחנו צורכים, מגיע מהרשתות החברתיות ובעיקר מהאינסטגרם, עמוס הפילטרים.
כשארי היה בן שנה וקצת, התחיל הסגר הראשון של הקורונה ואז האינסטגרם הפך לגמרי לחלק בלתי נפרד מחיינו (בכל זאת, אנחנו כולנו פה "קצת" מעל גיל 16). התחלתי לעקוב אחרי הרבה אמהות - בלוגריות, מדריכות הורים, גננות. והפיד שלי היה מושלם. מושלם מדי. אצל כולן הבית היה מתוקתק, הילד היה לבוש במותגים הכי שווים, הן תמיד מבשלות שלוש ארוחות ביום ועוד מצרפות פתק חמוד לכריך של הבעל, כולן מונטסוריות שעושות רוטציה כל מוצ"ש, הילדים תמיד נרדמים לבד בשבע וחצי בערב אחרי טקס שינה לתפארת העיסוי וההרפיה, וכל זה וגם יש להן כח ליוגה. איף, התעייפתי רק מלכתוב את זה.
ואני, לא. אני לא הצלחתי לבשל תמיד או לתחזק תמיד בית נקי (אני מאשימה את הכלבה...), ולמי בכלל היה כח לספורט. בהתחלה זה העציב אותי, כי ברור לי שהחיים לא כאלו. לא תמיד הכל מושלם, נקי ומתוקתק. הרגשתי שאני נחשפת למציאות שקרית, מציאות של "תראו הכל אצלי מהמם". אז נכון, אני לא מצפה מאף אחד ואף אחת שיחשפו תמיד את הקשיים והאתגרים שיש לו בחיים, בכל זאת מדובר פה ברשתות חברתיות ואין כל סיבה שכולם ידעו תמיד את הכל. ובכל זאת, לא הצלחתי ליהנות מפיד שמציג לי מציאות שהיא לא המציאות שלי.
ארי גדל והתפתח, ואיתו התפתחה גם האמהות שלי - מסע מאתגר של אהבה אינסופית שגורמת לי כל הזמן לרצות להיות אדם טוב יותר. האמהות לימדה אותי מהי אהבה ללא תנאי, הכלה אמתית ודאגה אינסופית. עם האמהות הגיע הרצון לאהוב, להעניק ולטפח אנשים קטנים ומתוקים.
הרצון הזה גרם לי כל הזמן לחקור, ללמוד, לקרוא - כמה שיותר. להבין מה הילדים שלי צריכים, למה הם זקוקים, איך להעניק להם ביטחון ותחושת מוגנות? עד שלבסוף הרגשתי שאני צריכה להעלות את זה שלב אחד למעלה ונרשמתי ללימודי הסמכת הורים לפעוטות וייעוץ שינה.
וכעת, חצי שנה לאחר לידת בתי השניה, תמר, אני "יולדת" גם את מימא - כדי לשקף מציאות הורית אמתית (גם את הרגעים הפחות יפים), לנרמל את האתגרים וכדי לעזור להורים אחרים ובעיקר לאמהות, להבין קצת יותר טוב את הילדים שלהם ושלהן, ותאמינו לי אין דבר יותר פשוט מזה - כל מה שצריך לעשות זה פשוט להתבונן ולראות אותם כפי שהם באמת. ללא פילטרים.
Comments