להתבונן, להקשיב, להבין

מלמדים אותנו כל כך הרבה דברים בחיים, אבל אף אחד לא מכין אותנו באמת לתפקיד החשוב בחיינו - הורות.

לגדל ילדים זה לא דבר פשוט, במיוחד בחודשים הראשונים לחייהם - הם בוכים המון, הם תמיד צריכים מאיתנו משהו ולא תמיד ברור מה.

אז איך בכל זאת אפשר להבין מה הבייבי שלנו צריך מאיתנו? איך נדע אם הוא בוכה כי הוא עייף או רעב? איך נדע אם הבטן מציקה לו או אולי מדובר בגראפס או אולי בכלל בצורך להתרוקן?

התשובה פשוטה - פשוט נתבונן באמת בילדים שלנו. נאזין לבכי שלהם ואיך הוא שונה בכל פעם, נסתכל על תנועות הגוף ונלמד מה הם מסמנים לנו בעזרתם, מכיוון שכל צורך פיזי מורגש בצורה שונה בגוף, וכל תחושה כזאת גורמת לתנועתיות מסויימת אצל התינוק.

רק מתוך התבוננות והקשבה אמיתית, נוכל לזהות מה הילד שלנו צריך באמת וכך לתת לו את המענה המדויק והנכון ביותר.

ההנחה הזאת נכונה לכל גיל ולכל סיטואציה ובמיוחד מגיל לידה. כל התנהגות חיצונית של התינוק או הילד שלנו, היא סימפטום למשהו המתרחש בפנים. תינוק בחודשיו הראשונים לא בוכה "סתם", הוא בוכה כי משהו מציק לו, כי לא נח לו. הוא לא בוכה כי הוא מפונק, הוא בוכה כי יש לו צורך שלא מקבל מענה.

אותו הדבר גם אצל פעוט בן שנתיים. הוא לא נשכב סתם ככה על הרצפה באמצע הסופר ו"עושה דווקא", הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג כדי לקדם דברים עבורו, כי יש לו צורך שצריך לקבל מענה (ולא, אני לא מכוונת לממתק שהוא ביקש ולא קניתם).

ונחזור רגע לתינוקות רכים, "ניו בורן" - הצרכים הפיזיים שלהם (רעב, עייפות, התרוקונות, גראפס, חום או קור) באים לידי ביטוי בשפת הגוף שלהם. לכל צורך פיזי שכזה יש תחושה מסויימת והתחושה הזאת גורמת לגוף "לדבר" בשפה מסויימת. תחשבו על עצמכם - מה אתם מרגישים בגוף כשאתם רעבים או עייפים? אלו בדיוק התחושות שהתינוקות שלנו מרגישים והם מבטאים זאת בעזרת הגוף שלהם.

רעב יורגש כאי נוחות בבטן ושפת הגוף תלך ותתגבר עד שהתינוק יאכל וישבע. כשהתינוק רעב אפשר לראות הכנסת דברים לפה, התעסקות עם חלל הפה, תנועות שפתיים, ריור או ליקוק שפתיים, בועות מהפה, אי נוחות באזור הבטן, הקפצות אגן, הקשתות גב, בעיטות ברגליים.

גם סימני העייפות ילכו ויתגברו ככל שהתינוק עייף יותר. הסימנים לעייפות יכולים להיות משיכה באוזניים, משיכת שיער, פיהוק, גבות אדומות, בהייה, חוסר מצמוץ, שפשופי עיניים, עיניים מבריקות, הנחת הראש על המזרן, הישענות על הראש, הנעת ראש מצד לצד, קושי להתמקד וצורך למולל עם היד.

אני מעודדת אתכם להתבונן בילדים שלכם, בתנועות שלהם, בהבעות הפנים, להאזין לבכי שלהם ולצלילים שהם מפיקים ולקשר בין השפה שלהם, לצורך לו הם זקוקים.

מדוע חשוב לזהות את הסימנים ולהבין את שפת התינוק שלנו?

מענה נכון ומדוייק על צרכיו של התינוק מעודד היקשרות בטוחה בינו לבין הדמות המטפלת. מחקרים גילו כי ברגע שהדמות המטפלת (אמא, אבא, סבים וסבתות, המטפלת או הגננת) מצליחה לזהות צורך מסויים אצל התינוק ולהעניק לו את המענה הנכון, נוצרת בניהם פעולת קסם של סינכרון - אצל שניהם באותוה רגע משתחרר הורמון האוקסיטוצין - הורמון האהבה, אחראי על תחושות של שמחה, אהבה, סיפוק, התאהבות, הישג והגשמה. אגב, הוא נמצא גם כמחזק מערכת חיסונית ומעכב תהליכי הזדקנות.

במחקר אורך על תינוקות ואמהות שהופרש אצלם הרבה אוקסיטוצין (כן, מחקר נוסף. אני אוהבת מאמרים!) נמצא כי ילדים אלו גדלו להיות ילדים הרבה יותר ורבאלים, עם יותר קשרים חברתיים, ידעו לתקשר את הצרכים שלהם ואת עצמם וידעו לווסת מצבי קושי ולנווטם לפתרונות ממנפים יותר.

בנוסף, זיהוי הסימנים והמענה עליהם, ילמד את התינוקות שלנו כל כך הרבה על עצמם ועל הגוף שלהם. התינוק מפתח מודעות גופנית, הקשבה גופנית, הרגלים סיבתיים וכמובן גם כישורי שפה ותקשורת.

סיבה אחרונה אבל בהחלט חשובה כמו כל שאר הסיבות - ככל שנדע לזהות את הסימנים של התינוק שלנו בשלבים המוקדים, נוכל לתת לו מענה איכותי יותר. תחשבו רגע איך אתם אוכלים שאתם מאוד רעבים (אבל ממש רעבים). איך אתם אוכלים? מהר, נכון? לרוב גם לא באמת נרגיש שבעים, לא משנה מה גודל הארוחה. אותו הדבר בדיוק קורה גם לילדים שלנו - תינוק רעב מאוד יאכל מהר, הוא יכניס לעצמו יותר אוויר ויהיה לו יותר קושי לאכול ולשבוע כמו שצריך. כך גם בשינה - הוא יהיה יותר עייף ויתקשה להרדם.

צריכים עזרה? רוצים להבין את התינוק שלכם יותר טוב?

השאירו פרטים בלשונית צור קשר ואחזור אליכם!